מדינת ישראל נ' גם שירותי כח אדם בע"מ

פסק דין

זהו ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כב' הרשם דן סעדון) בתיק 34-03681-08-9, שניתנה לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – "חוק ההוצל'פ") ובה התקבלה בקשת המשיבה לחייב את המערערת בתשלום חוב שנפסק לטובת המשיבה בהליך שהתנהל בין האחרונה לבין צד שלישי.

1.בהליך שהתנהל בבית הדין לעבודה בין המשיבה לבין מר הווי שי (להלן – "החייב"), שהינו עובד זר אשר הועסק בשירותה, נפסקו לטובת המשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן – "החוב הפסוק"). המשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל כנגד החייב ובמסגרתו ביקשה לממש צו עיקול על כספים של החייב, המצויים ברשות המערערת. יצויין כבר עתה, כי מקורם של כספים אלה הינו בהפרשות שביצעה המשיבה לטובת החייב. בתשובתה לצו העיקול טענה המערערת, כי לא קיים ו/או מתנהל אצלה חשבון על שמו של החייב. בעקבות זאת, טענה המשיבה, כי תשובת המערערת אינה מדוייקת וביקשה לחייבה בתשלום החוב הפסוק, בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצל"פ.

2.בהליך שהתנהל בפני כב' רשם ההוצאה לפועל, הצדיקה המערערת תשובתה האמורה בכך שצו העיקול לא הומצא לגורם המתאים במסגרתה ולפיכך נכונה הייתה התשובה כי כספי החייב אינם מצויים בידי הגורם המשיב. בנוסף לכך, המערערת טענה, כי בהתאם לסעיף 1יא(ב1) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – "חוק עובדים זרים"), כספים אלה – שהופרשו כאמור עבור עובד זר על-ידי מעבידו - אינם ניתנים לעיקול. להבהרת התמונה יצויין כבר עתה, כי סעיף 1יא לחוק עובדים זרים קובע, בחלקיו הרלוונטיים לענייננו, כהאי לישנא:

"1יא.(א) השר באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעבידו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ₪ לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון).

(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.

(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול" (ההדגשות שלי – י.נ.).

המשיבה טענה, מנגד, כי לפי סעיף 1יא(ב1) הנ"ל לחוק עובדים זרים, על הכספים להיות מופקדים תחילה בחשבון בנק שהוקם בהתאם להוראת אותו סעיף, שרק אז יהיו מוגנים מפני עיקול. לטענת המשיבה, הכספים נשוא הדיון שבכאן לא הופקדו בחשבון כאמור, שכן במועד הרלוונטי חשבון שכזה כלל לא היה בנמצא.

3.בהחלטה נשוא הערעור קבע כב' רשם ההוצאה לפועל, כי תכליתו של סעיף 1יא(ב1) הנ"ל לחוק עובדים זרים הינה להעניק פטור לפיקדון שהופקד בחשבון בנק שהוקם בהתאם לאותו חוק, ולא במסגרות אחרות, הכל מן הטעמים המבוארים שם. בהחלטה צויין, כי "המשיבה [המערערת-שבכאן – י.נ.] לא טענה כי חשבון בהתאם לסעיף 1יא(ב1) אכן הוקם כעניין שבעובדה ולא העלתה בטיעונה עובדות המלמדות כי התקנות שפרסם שר האוצר – (תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק) תשס'ח-2008) ובהם עריכת מכרז לבחירת גוף שיחזיק בפיקדון בהתאם לתנאי התקנות ובחירתו של גוף זה – יושמו במועד הרלוונטי, קרי המועד בו התקבל צו העיקול אצל המשיבה". בנסיבות אלה, נקבע כי המערערת לא הרימה את הנטל להוכיח קיומו של הצדק סביר להתנהלותה בתשובה שנתנה לצו העיקול, ולפיכך היא חוייבה בתשלום מלוא החוב הפסוק, בהתאם לסעיף 48 לחוק ההוצל"פ.

4.במסגרת הערעור טוענת המערערת, כי כבר בשנת 2005 נבחר בנק מסד לנהל את כספי הפיקדון ובמסגרת זו הוקם חשבון בנק נפרד, בהתאם להוראות סעיף 1יא לחוק עובדים זרים. המערערת מוסיפה וטוענת, כי שירותים אלה מסופקים מאז מחצית שנת 2007 על-ידי בנק הפועלים. לכתב הערעור אף צורף "מכרז לניהול כספי הפיקדון לעובדים זרים פברואר 2007". טענת המשיב, לעומת זאת, הינה כי חשבון בנק כאמור לא יכול היה לקום לפני חודש פברואר 2008, עת הותקנו תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח-2008, שבהתאם לסעיף 1יא(ב1) הנ"ל לחוק עובדים זרים מסדירות את פתיחתו וניהולו של חשבון הבנק הנזכר. לשיטת המשיב, בנסיבות אלה כספים שהועברו לחשבון הבנק לפני חודש פברואר 2008 אינם מוגנים מפני עיקול.

5.אין מחלוקת בין הצדדים, כי אם הופקדו כספי הפיקדון בחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שהוקם לפי סעיף 1יא(ב1) הנ"ל לחוק עובדים זרים, הרי שהם מוגנים מפני עיקול. מעיון בתגובת המערערת לבקשת המשיב בפני כב' ראש ההוצאה לפועל עולה, כי המערערת לא טענה במפורש לקיומו בפועל של חשבון בנק כאמור. בערעור שהגישה ציינה המערערת, כי טענת המשיב בדבר אי קיומו של חשבון הבנק הנפרד הועלתה על-ידו לראשונה במסגרת הדיון שהתנהל בפני כב' רשם ההוצאה לפועל, "עת לא היה סיפק בידי בא כוח המדינה, לבחון הטענה החדשה (ו)לעמוד על העובדות לאשורן" (סעיף 28 לכתב הערעור). בסעיף 5 לכתב הערעור צויין, כי "ב'כ המדינה... כלל לא נדרשה לבחינת הסוגיה במסגרת תיק זה עובר לדיון, ובהתאם לא היו בידיעתה העובדות הרלוונטיות לסוגיה החדשה הנ'ל".

6.לנוכח האמור לעיל, נראה כי נדרשת השלמה והבהרה של התשתית העובדתית הצריכה לשם הכרעה בשאלה, האם הכספים נשוא צו העיקול אכן הופקדו בחשבון בנק נפרד כמשמעותו בסעיף 1יא(ב1) הנ"ל לחוק עובדים זרים. קודם למתן תשובה לשאלה זו, ברי כי יש לקבוע האם חשבון בנק כאמור אכן היה קיים בפועל במועד הרלוונטי. המערערת פרשה בערעורה טענות עובדתיות בעניין זה, שלא היו בפני כב' רשם ההוצאה לפועל במסגרת ההליך שהתנהל, אשר לשיטתה צריכות להביא לתשובה חיובית לשתי השאלות. המשיב עומד על עמדתו, כי התשובה לשאלות האמורות צריכה להיות בשלילה. כך או כך, עניין לנו כאן בראש ובראשונה בשאלות המצריכות הכרעה והבהרה עובדתית, שהמסגרת הערעורית אינה מתאימה לבירורן (ראו דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות 116 (מהדורה שביעית, 2009)).

7.בנסיבות אלה, ולנוכח העובדה כי עסקינן בסוגייה עקרונית וחשובה אשר מן הראוי שתוכרע על בסיס תשתית עובדתית מלאה ושלמה, נכון וצודק הוא בעיני להחזיר את הדיון במחלוקת שבין הצדדים לכב' רשם ההוצאה לפועל, בפניו תובא עתה היריעה העובדתית המלאה הצריכה להכרעה בשתי השאלות המרכזיות שהוצבו לעיל, היינו: 1. האם במועד הרלוונטי אכן היה קיים חשבון בנק נפרד, כמשמעותו בסעיף 1יא(ב1) לחוק עובדים זרים?; 2. אם התשובה לשאלה מס' 1 הינה חיובית, האם הכספים נשוא צו העיקול שבכאן אכן הופקדו בחשבון כאמור. כב' רשם ההוצאה לפועל יקבע ממצאים עובדתיים בשאלות האמורות ובשאלות רלוונטיות נוספות, ככל שייראו לו, ועל סמך אלה יסיק את המסקנות המשפטיות הנדרשות.

היות שהטענות העובדתיות האמורות, שהועלו על-ידי המערערת בערעור, צריכות היו להיטען עוד בהליך הראשון שהתנהל בפני כב' ראש ההוצאה לפועל, תשלם המערערת למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בערעור זה בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתן היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: